אירועים

בר מצווה

בר מצווה זה טקס מעבר. מעבר לכל התוספות הדתיות ששמים עליהם יותר מדי דגש, בר מצווה זה בעצם טקס שמסמל את המעבר בין הילדות של ילד לבין הבגרות- השלב שבו הוא צריך לקחת אחראיות על המעשים שלו ולשאת בתוצאות של הפעולות שלו.

מגיע שלב בחיים של כל בנאדם שהוא צריך לקחת אחראיות על מה שהוא עושה- הוא כבר לא יכול להתחמק על ידי כך שהוא מאשים אחרים בתוצאות של מה שקורה, הוא כבר לא יכול להתכחש או להיות תמים לגבי התוצאות של הפעולות שלו. הוא מחויב, כלפי עצמו בראש ובראשונה ואחר כך כלפי האנשים שהוא באינטראקציה איתם, להיות מודע למה שהוא עושה ולמה שזה עשוי לגרום לעצמו ולאנשים אחרים. השלב הזה בחיים שלנו בד"כ אמור לקרות בגיל 13.

בעוד ישנם הרבה אנשים שמבוגרים מבחינה פיזית אבל עדיין תקועים מבחינה מנטלית ורגשית בכיתה ב', טקס המעבר הזה אמור להביע את המעבר בין הילדות לבין הבגרות ומסמל את הצעדים הראשונים שכל בנאדם בריא צריך לקחת בשלב הזה של החיים שלו לעבר עצמאות ומימוש עצמי- השלב שבו הוא צועד את הצעדים הראשונים שלו עצמאי, מודע בפעם הראשונה לעולם הגדול שלעיתים קשה ולכך שהוא לא תמיד יוכל לסמוך על הכנפיים המגוננות של אמא או על היד החמה והעוזרת של אבא אלא הוא יצטרך באיזה שהוא שלב לפרוש את כנפיו ולהמריא בעצמו את השמיים- כי בלי שניקח את הסיכון וננסה לעוף לעולם לא נגיע אל הרקיע אלא נהיה תקועים באשליות ובשטויות שמכרו לנו ומכרנו לעצמנו- פחדים לא מוסברים ולא הגיוניים שבמקום לאפשר לנו להיות חופשיים תוקעים אותנו עמוק יותר בתוך הידוע.

בר מצווה זה טקס שבעיניי הוא נפלא (או לפחות אמור להיות ללא כל התוספות הדתיות שיש מסביב)- הוא טקס שנותן הזדמנות לילד להפוך למבוגר קטן ואדרבא- מעודד אותו להפוך לאחד- יש לו את התמיכה מכל הסובבים אותו לקחת את הצעד החיוני הזה בחיים שלו ולהתחיל להיות עצמאי בשטח- לפעול על דעת עצמו עם מודעות לתוצאות שלו, לצעוד לבד בלי להיות תלוי בהורים שכל הזמן ינחו ויגידו מה, איפה, כמה ולמה וסוף-סוף להרשות לעצמו לטעות כדי שהוא יוכל גם ללמוד- אחד השלבים הכי חשובים בהתפתחות הזאת היא לאפשר לעצמנו לטעות ולהיות פגיעים כדי שנדע ללמוד ואיך להיות בטוחים. בשלב שבו הכל נראה לא ברור ומפחיד, הילד מוצא לעצמו ביטחון בעצמו בפעם הראשונה לבד ולא מחפש את זה אצל ההורים שלו.

בר מצווה נועד להיות איזה שהוא סמל- סמל עבור הילד שהוא כבר צריך לקחת אחראיות על החיים שלו- הוא לא יכול יותר לשקוע במשחקים ובהנאות אלא לקחת אחראיות גם על מה שהוא עושה. זה מכין אותו לעמוד על הרגליים ולצעוד לבדו ע"י כך שהוא תומך בו בצעדים הראשונים האלה.